יום שלישי, 8 במאי 2007

לכבוד ה-1 במאי


מתוך "ספר הבדיחה והחידוד" של דרויאנוב
"שכיר תבע מאת בעל הבית שכרו לכל השנה, והלה כפר בכל. עמדו והלכו שניהם לרב לדין. אמר הרב לבעל הבית:
- כל הכובש שכר שכיר עובר בחמשה לאוין (בבא מציעא קיא, א).
החזיר בעל הבית:
- רבי, מה שכר אני חיב לו? צא וחשוב: שלוש מאות וששים וחמישה ימים הוי שנה, והוא לא עבד אלא שלש, היינו 8 שעות ביום. אמור מעתה שלא עבד אלא מאה ועשרים ואחד יום. טול חמישים ושתים שבתות, שמונה ימים של פסח, שנים של שבועות ותשעה של סוכות; טול עוד שנים של ראש השנה, שנים של ערב יום כיפור ויום כיפור, ועוד אחד של תשעה באב, ונמצאים חסרים שבעים וחמישה ימים. מכאן, שעבד רק ארבעים וחמישה ימים. שני שבועות חלו אשתו וילדיו ואותם הימים לא היתה עבודתו קרויה עבודה, ולבסוף חלה גם הוא חודש ימים. טול ארבעים וארבעה מארבעים וחמישה, ואין לו עלי אלא שכר של יום אחד. אבל, רבי, "ציצליסט" הוא אדם זה, ולא עבד גם בחגא שלהם, בראשון במאי, ומה שכר יש לו בידי?"

תגובה 1:

Naama נעמה אמר/ה...

בהצלחה עם הבלוג.. אהבתי